מתי בפעם האחרונה הרגשתן שיש לכן שליטה על החיים שלכן? שהשכונה בה אתם גרים היא שלכם, שיש לכם זכות להחליט מה קורה בה, שאתם יכולים לקחת חלק בעיצוב המרחב הציבורי סביבכם? שהעבודה שאתן נותנות כל יום במקום העבודה מקנה לכן זכות להשתתף בקבלת ההחלטות, לתכנן ולחלק את העבודה בצורה משותפת עם שאר העובדות? שהמגע עם העולם סביבכם והיצורים החיים בו יכול להיות הרבה יותר משמעותי ומהנה, והרבה פחות מבוסס אינטרסים, תחרות וניצול?
זה הגיוני לדעתכן שהחיים שלכן כבר תוכננו לפרטי פרטים, לפני שנולדתן? להעביר 12 שנה במוסדות שטיפת מוח עם חינוך תעמולתי סלקטיבי > לשים מדים וללכת לרצוח אחרים > להקים תא משפחתי > לעבוד יום-יום כדי לשרוד ולהמשיך להפיק רווחים בשביל אחרים, להיות אזרחים שומרי חוק, ולהוליד ולגדל עוד דורות של צרכנים ואזרחים פרודוקטיביים > ולמות.
זה כל מה שיש לחיים האלה להציע? למה לנו להיות ברגים במערכת שלא רואה את אותנו? את מי זה משרת, ולמה אנחנו ממשיכות ליישר קו?
האנרכיזם הוא תיאוריה חברתית שגורסת שלכל צורה של שלטון ריכוזי, שליטה היררכית וסמכות רשמית תהיה בהכרח השפעה שלילית על החברה האנושית שנמצאת תחת השליטה הזאת ועל הפרט. לכן, גורס האנרכיזם, עדיף לאנשים להתקדם לצורות של ניהול עצמי קהילתי, על בסיס עקרונות של דמוקרטיה ישירה, אחווה אנושית ועזרה הדדית.
אנרכיסטים מתנגדים לכל צורה של שליטה היררכית, ובעיקר לצורות הדיכוי הכי בולטות שמתקיימות בחברה שלנו – מדינה, קפיטליזם, פטריארכיה, גזענות, סקסיזם ומיזוגניה, להטב"קופוביה, אייבליזם (הדרת נכים), סוגנות (דיכוי בעלי חיים) ותעשיות המזון מהחי, הרס כדור הארץ, דת מאורגנת – ולכל צורה דומה של אפליה, הדרה ודיכוי שיטתיים.
בקצרה – אנו דורשות שלטון של אנשים, של קהילות, בהן מקבלים החלטות יחד, בצורה מבוזרת ושוויונית, מלמטה למעלה – בניגוד לשלטון ריכוזי וסמכותני שמקבל החלטות עבור אנשים, מלמעלה למטה. מאחורינו היסטוריה ארוכה וסוערת של 150 שנה של התססה, מחאות, מרידות ומהפכות.